Vayedaber

Simple Havroutah

Nidah

Daf 26b

תַּנּוּרֵי בָּנוֹת טֶפַח דְּתַנְיָא תַּנּוּר תְּחִלָּתוֹ אַרְבָּעָה וּשְׁיָרָיו אַרְבָּעָה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר

Traduction

toy ovens with which girls play, whose minimum measure with regard to ritual impurity is also one handbreadth? As it is taught in a mishna (Kelim 5:1): A clay oven in its original, unbroken, state is susceptible to ritual impurity if it is four handbreadths tall. And with regard to an oven that became impure and was subsequently broken, if its remains include a piece four handbreadths tall, that piece remains impure. This is the statement of Rabbi Meir.

Rachi non traduit

תנורי בנות. נערות קטנות עושין תנורין לשחוק:

תחלתו ארבעה. תנור בן ד' טפחים מקבל טומאה אם נגמרה מלאכתו:

ושיריו ד'. נטמא תנור גדול ושברו ונשתיירו ד' טפחים עדיין טמא:

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּגָדוֹל אֲבָל בְּקָטָן תְּחִלָּתוֹ כֹּל שֶׁהוּא מִשֶּׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתּוֹ וּשְׁיָרָיו בְּרוּבּוֹ

Traduction

And the Rabbis say: In what case is this statement said? It is said in the case of a large oven, made for regular use; but with regard to a small oven made for girls to play with, in its original state, any size is sufficient for it to be susceptible to contract impurity. Once its construction is completed, if the oven then becomes impure and is subsequently broken, if its remains include a piece that contains the majority of the oven, that piece remains impure.

Rachi non traduit

ה''ג תחלתו כל שהוא משתגמר מלאכתו ושיריו ברובו ומקשה בהעור והרוטב רובו דטפח למאי חזי ומשני האי ושיריו אגדול קאי וה''ק שירי גדול ברובו ומותבינן בגדול והא קאמר שיריו ד' ומשנינן ההוא בתנור בר ז' דד' הוי רובו והא בתנור בר ט':

Tossefoth non traduit

אבל בקטן תחלתו כל שהוא. וא''ת וגדול שאין לו ד' טפחים אמאי טהור והלא אף בקטן טפי טמא וי''ל דגדול וקטן היינו ברוחב והרוחב הרבה צריך גובה ד' להחזיק חומו אבל קטן שהוא צר די בגובה טפח:

תחלתו כל שהוא. משתגמר מלאכתו שיריו ברובו במשניות גרסינן תחלתו כל שהוא שיריו ברובו משתגמר מלאכתו ואיזהו גמר מלאכתו וכו' ודרך הש''ס שמהפך פעמים מסדר המשנה לפי הצורך משום דבפ' העור והרוטב (חולין דף קכד.) בעי רובו דטפח למאי חזי ומשני אגדול תני ליה בסוף ופריך והא שיריו ד' קאמר ומשני לא קשיא הא בתנור בר ט' הא בתנור בר ז' ומפרש התם רש''י דבתנור ט' סגי בארבעה אע''ג דלא הוי רובא ותנור ז' אע''ג דלא הוי ד' סגי ברובא וקשה לר''ת לא יהיה סופו חמור מתחלתו דהא תחלתו ד' ונראה כפירש''י שפירש כאן דתנור בר ז' וד' הוי רובא ותנור בר תשעה ברובא וקשה דלמה ליה למנקט בר ט' הוה ליה למנקט בר ח' ושיריו ברובו ולפרש''י דהתם ניחא דנקט ט' אע''ג דהוי ד' מיעוטא ומה שהקשה ר''ת לא קשה מידי דהעושה כלי חרס אינו עושה אלא דבר חשוב אבל כלי שנתמעט כל זמן שראוי אינו מתבטל כמו גרדומי ציצית דבשירים סגי וכן משמע מדפריך שיריו טפח למאי חזי משמע דאי הוה חזי הוה ניחא ליה אע''ג דבציר מתחלתו:

וְכַמָּה כֹּל שֶׁהוּא אָמַר רַבִּי יַנַּאי טֶפַח שֶׁכֵּן עוֹשִׂין תַּנּוּרֵי בָּנוֹת טֶפַח בִּפְלוּגְתָּא לָא קָמַיְירֵי

Traduction

The Gemara explains: And how small is the size defined by the mishna as any size? Rabbi Yannai says: One handbreadth, as people fashion toy ovens for girls one handbreadth high. This is another example of an item that has a minimum measure of one handbreadth, in addition to the five items listed by Rabbi Oshaya. The Gemara answers: Rabbi Oshaya is not speaking of matters that are subject to dispute, such as the minimum measure of an oven.

Rachi non traduit

בפלוגתא. כגון הכא דלר''מ לא הוי שיעורא בטפח:

Tossefoth non traduit

כל שהוא טפח. פר''ת בלא יחפור (ב''ב דף יט) דפעמים כל שהוא בציר מטפח ופעמים טפי מטפח:

בפלוגתא לא קמיירי. ואע''ג דפליגי בדופן סוכה דר''ש אומר דרביעית טפח מ''מ טפח לדופן אחד צריך לכ''ע אבל לתנור אע''ג דבין התנור ולכותל לכ''ע טפח מ''מ בסתם תנור פליגי והא דפרש''י דכירה מקום שפיתת קדרה אחת לא דק דבפ' כירה (שבת דף לח:) אמר דכירה זהו מקום שפיתת ב' קדרות:

הַשְׁתָּא דַאֲתֵית לְהָכִי הָא נָמֵי פְּלוּגְתָּא הִיא דְּקָתָנֵי סֵיפָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה לֹא אָמְרוּ טֶפַח אֶלָּא מִן הַתַּנּוּר וְלַכּוֹתֶל

Traduction

The Gemara adds: Now that you have arrived at this answer, the fact that Rabbi Oshaya does not mention a stone protruding from an oven can be explained in the same manner, since this halakha is also subject to a dispute. As the latter clause of that mishna (Kelim 5:2) teaches that Rabbi Yehuda said: When the Sages said that a stone protruding from an oven is considered a handle if it protrudes one handbreadth, they said so only with regard to a stone that protrudes from the oven and toward the wall. If the stone protrudes more than that, it is not considered a handle, as it is likely to be removed so that the oven can be moved closer to the wall. But if the stone protrudes toward the airspace of the house, it is considered an oven handle even if it protrudes more than one handbreadth.

Rachi non traduit

לא אמרו טפח אלא בין תנור ולכותל. דהתם יותר מטפח עומדת ליקצץ מפני שמעכב את התנור מלקרבו לכותל ודוחקת את הכותל הילכך יותר מטפח עומדת לינטל היא אבל לצד הבית אפי' גדולה הרבה יד הוא לתנור:

וְהָאִיכָּא מִסְגֶּרֶת טֶפַח בְּדִכְתִיבָן לָא קָא מַיְירֵי וְהָאִיכָּא כַּפּוֹרֶת טֶפַח בְּקָדָשִׁים לָא קָמַיְירֵי

Traduction

The Gemara raises a difficulty: But isn’t there the frame of the Table in the Temple, which is one handbreadth wide, as stated in the Torah (Exodus 25:25)? The Gemara answers: Rabbi Oshaya is not dealing with matters that are written in the Torah. The Gemara further asks: But isn’t there the Ark Cover, which is one handbreadth thick, and its measure is not written explicitly in the Torah? The Gemara answers: Rabbi Oshaya is not dealing with consecrated items.

Rachi non traduit

בדכתיבן. ששיעורו מפורש מן התורה:

וְהָאִיכָּא דַּיָּהּ לַקּוֹרָה שֶׁהִיא רְחָבָה טֶפַח בִּדְרַבָּנַן לָא קָמַיְירֵי אֶלָּא בְּדִכְתִיבָן וְלָא מְפָרְשִׁי שִׁיעוּרַיְיהוּ

Traduction

The Gemara asks: But isn’t there the halakha of a cross beam, which is placed over the entrance to an alleyway in order to permit carrying items in the alleyway on Shabbat, and the halakha is that it is enough for a cross beam to be one handbreadth wide? The Gemara answers: Rabbi Oshaya is not dealing with matters of rabbinic law. Rather, he is speaking only of matters that are written in the Torah but whose measure is not explicit in the Torah.

Rachi non traduit

דיה לקורה. לגבי מבוי:

מדרבנן. כגון מבוי דכל מצותו מדברי סופרים:

יָתֵיב רַב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָא קַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא וְיָתֵיב וְקָאָמַר אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב כָּל שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים תּוֹלִין אֶת הַשִּׁלְיָא בַּוָּלָד מִכָּאן וְאֵילָךְ חוֹשְׁשִׁין לְוָלָד אַחֵר

Traduction

§ Rav Yitzḥak bar Shmuel bar Marta sat before Rav Kahana, and he sat and said that Rav Yehuda says that Rav says: For all of the first three days after a woman gives birth, if she discharges afterbirth, we attribute the afterbirth to the offspring. There is no concern that this afterbirth indicates the miscarriage of another offspring. From this point forward, once three days have passed since the birth, if the woman discharges an afterbirth, we are concerned that there might have been another offspring in the afterbirth, and the halakhot of a woman who discharged an offspring apply to her.

Rachi non traduit

כל ג' ימים. כגון יצא ולד תחלה ושליא אחריו בתוך ג' ימים:

תולין השליא. בו ואין חוששין לאחר דתוך הזמן הזה עשויה השליא להתעכב אחר הולד שהיתה ממנו טפי לא ואם זה זכר תשב לזכר בלבד ולא אמרינן שליא אחרת היתה עם ולד זה ונימוח ושליא זו דולד אחר היא דדרך שליא לשהות אחר ולד ג' ימים:

מכאן ואילך חוששין. שמא ולד אחר היה עמו ונקבה היה ותשב ימי טומאה דנקבה ואי נמי הוי האי ולד נקבה אכתי מהניא ספק דשליא דמנינא ימי טוהר לחומרא שאם תראה ליום פ''א לולד ופסקה עד יום שמיני וראתה לא הויא שומרת יום כנגד יום (דאמר בהדיא) שליא נקבה הואי ומה שראתה ביום פ''א דם טוהר הוה דמשליא מנינן והשתא הוא דהויא תחלת נדה והיא נקראת טועה:

אֲמַר לֵיהּ וּמִי אָמַר רַב הָכִי וְהָאָמַר רַב אֵין הַוָּלָד מִתְעַכֵּב אַחַר חֲבֵירוֹ כְּלוּם אִישְׁתִּיק אֲמַר לֵיהּ דִּלְמָא כָּאן בְּנֵפֶל כָּאן בְּבֶן קַיָּימָא

Traduction

Rav Kahana said to Rav Yitzḥak bar Shmuel: And did Rav say this? But didn’t Rav say that an offspring does not remain in the womb at all after another offspring was born? Rav Yitzḥak bar Shmuel was silent. Rav Kahana said to him: Perhaps there is no contradiction between Rav’s two statements, as here, where he indicates that a second offspring can emerge even three days after the first, the reference is to a case where the first offspring is a non-viable newborn, whereas there, in the statement that a second offspring does not remain in the womb after the first offspring was born, he is referring to a case where the first offspring is a viable offspring.

Rachi non traduit

בנפלים. מתעכב:

אֲמַר לֵיהּ אַתְּ אָמְרַתְּ לִשְׁמַעְתְּתֵיהּ דְּרַב בְּפֵירוּשׁ אָמַר רַב הָכִי הִפִּילָה נֵפֶל וְאַחַר כָּךְ הִפִּילָה שִׁלְיָא כָּל שְׁלֹשָׁה יָמִים תּוֹלִין אֶת הַשִּׁלְיָא בַּוָּלָד מִכָּאן וְאֵילָךְ חוֹשְׁשִׁין לְוָלָד אַחֵר יָלְדָה וְאַחַר כָּךְ הִפִּילָה שִׁלְיָא אֲפִילּוּ מִכָּאן וְעַד עֲשָׂרָה יָמִים אֵין חוֹשְׁשִׁין לְוָלָד אַחֵר

Traduction

Rav Yitzḥak bar Shmuel said to him: Are you the one who says this explanation of Rav’s halakha of your own accord? Indeed, Rav said this explicitly: If a woman discharged a non-viable newborn and subsequently discharged an afterbirth, for all of the first three days we attribute the afterbirth to the offspring. From this point forward, if she discharged an afterbirth we are concerned that it contained another offspring. If she gave birth to a viable offspring and subsequently discharged an afterbirth, even from now until ten days after the birth we are not concerned that the afterbirth contained another offspring.

Rachi non traduit

את אמרת לשמעתתיה דרב. בתמיה. כלומר את אתית לפרושי מדידך:

בפירוש. פירשה רב הכי:

ילדה. בן קיימא:

Tossefoth non traduit

את אמרת שמעתתיה דרב. כלומר כוונת מעצמך ומתחלה שכחת ולכך שתק ולפ''ה שפי' בתמיה צריך לומר דמתחלה לא חש להשיבו:

ילדה ואח''כ הפילה שליא אפי' עד י' ימים אין חוששין לולד אחר. אע''ג דאמר לקמן דנשתהא הולד שלשה חדשים מ''מ לא שכיח וכל כמה דלא חזינן לא חיישינן:

שְׁמוּאֵל וְתַלְמִידִי דְּרַב וְרַב יְהוּדָה הֲווֹ יָתְבִי חָלֵיף וְאָזֵיל רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרַב מְנַשְּׁיָא מִדְּוִיל לְאַפַּיְיהוּ בָּאלַי וְאָתֵי אֲמַר אָתֵי לַן גַּבְרָא דְּרָמֵינַן לֵיהּ בְּגִילָא דְּחִטְּתָא וּמִרְמֵי וּמִדְחֵי

Traduction

The Gemara relates: Shmuel, Rav’s students, and Rav Yehuda were sitting together. Rav Yosef, son of Rav Menashya of D’vil, was passing by and walking toward them, i.e., he was walking in their direction, and he was hurrying and coming along. Shmuel said to his company: A man is coming toward us whom one can knock down with a straw of wheat, and he falls and stays down. In other words, he cannot refute even a minor challenge to his opinions.

Rachi non traduit

באלי ואתי. שהיה ממהר לבא כמו (לעיל נדה דף יז.) באלי דידבי פי' מגרש:

מדויל. שם מקום:

בגילא דחיטתא. כלומר בשאלות מועטות:

מירמי ומידחי. כלומר להקשותו ולדחותו שלא ידע להשיב:

אַדְּהָכִי אֲתָא אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל מַאי אָמַר רַב בְּשִׁלְיָא אֲמַר לֵיהּ הָכִי אָמַר רַב אֵין תּוֹלִין אֶת הַשִּׁלְיָא אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁל קְיָימָא שַׁיְילִינְהוּ שְׁמוּאֵל לְכָל תַּלְמִידֵי דְּרַב וְאָמְרִי לֵיהּ הָכִי הֲדַר חַזְיֵיהּ לְרַב יְהוּדָה בִּישׁוּת

Traduction

In the meantime, Rav Yosef, son of Rav Menashya, arrived. Shmuel said to him: What did Rav say with regard to an afterbirth? Rav Yosef said to him that this is what Rav said: One attributes an afterbirth only to a viable item, i.e., a viable offspring. Shmuel subsequently asked all of Rav’s students who were present whether Rav actually said this, and they said to him that Rav indeed said so. Shmuel then looked at Rav Yehuda harshly, as Rav Yehuda was also a student of Rav, but he had not transmitted this halakha to Shmuel after Rav’s death.

Rachi non traduit

אלא בדבר של קיימא. שכיוצא בו מתקיים אם היום היו חדשיו כלו למעוטי שאם הפילה דבר שאין ראוי לבריית נשמה כגון בירך אחד באמצע או גוף אטום או מפלת מין בהמה וחיה ועוף ואח''כ הפילה שליא אפי' בתוך ג' חוששת לולד אחר:

חזייה לרב יהודה בישות. דשמעה ולא אמרה ניהליה:

בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל מֵרַבִּי הַמַּפֶּלֶת דְּמוּת עוֹרֵב וְשִׁלְיָא מַהוּ אֲמַר לֵיהּ אֵין תּוֹלִין אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בְּמִינוֹ שִׁלְיָא

Traduction

§ Rabbi Yosei ben Shaul asked Rabbi Yehuda HaNasi: In the case of a woman who discharges an item in the form of a crow and there is also an afterbirth, what is the halakha? Is the afterbirth attributed to the discharged item, or is there concern that the afterbirth might have contained another offspring? Rabbi Yehuda HaNasi said to him: One attributes an afterbirth only to an item whose species has an afterbirth. Since crows do not have an afterbirth, the afterbirth cannot be associated with that discharged item.

Rachi non traduit

המפלת עורב ושליא מהו. מי תלינן שליא בעורב ולא ניחוש לולד אחר או לא תלינן:

שיש במינו. כגון אדם ובהמה וחיה אבל עוף לא:

קְשׁוּרָה בּוֹ מַהוּ אֲמַר לֵיהּ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שָׁאַלְתָּ אֵיתִיבֵיהּ הַמַּפֶּלֶת מִין בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף וְשִׁלְיָא עִמָּהֶן בִּזְמַן שֶׁהַשִּׁלְיָא קְשׁוּרָה עִמָּהֶן אֵין חוֹשְׁשִׁין לְוָלָד אַחֵר אֵין שִׁלְיָא קְשׁוּרָה עִמָּהֶן חוֹשְׁשִׁין לְוָלָד אַחֵר הֲרֵינִי מֵטִיל עֲלֵיהֶן

Traduction

Rabbi Yosei ben Shaul then asked Rabbi Yehuda HaNasi: If the afterbirth is tied to the item that has the form of a crow, what is the halakha? Rabbi Yehuda HaNasi said to him: You asked about a matter that does not exist. Rabbi Yosei ben Shaul raised an objection to this response from a baraita: With regard to a woman who discharges a type of domesticated animal, undomesticated animal, or bird, and she discharges an afterbirth with them, in an instance when the afterbirth is tied to them we are not concerned about the possibility of another offspring. If the afterbirth is not tied to them, we are concerned that the afterbirth contained another offspring. And I impose upon them

Tossefoth non traduit

המפלת חיה ועוף כו'. דוקא נקט חיה ועוף דאי בתחלה ולד ואח''כ שליא עד ג' ימים תולין ואין חוששין לולד אחר ולכאורה נראה הטעם דחיה ועוף אין דרכן של נשים להפיל ולכך איכא לספוקי שהשליא אינה מהם וקשה דבפרק בהמה המקשה (חולין דף עז:) אהא דתנן שליא שיצתה מקצתה אסורה באכילה ומסיק אר''א לא שנו אלא שאינה קשורה בולד פי' שיש לה ולד אחר וכיון דאינה קשורה בו חוששין לולד אחר בשליא ולכך אסורה ומייתי תניא נמי הכי מהך דהמפלת חיה ועוף והיכי מייתי הא אדרבה משמע הכא דוקא חיה ועוף דלאו אורחיה אבל נפל דאורחיה תולין כל שלשה ימים ובבן קיימא אפי' כמה ימים וי''ל דאין הדבר תלוי באורחיה ולא אורחיה אלא קים ליה להש''ס דאמר צורת אדם רגילה השליא להתעכב אבל לאחר בהמה חיה ועוף אינה רגילה להפרד השליא מן הולד אפי' במעי הבהמה כמו במעי האשה וא''ת וכי אינה קשורה בולד אמאי קאמר ר''א דאסורה באכילה הא אמרינן הכא דלא הוי אלא ספק ולא ודאי ולד אחר מדקתני הריני מטיל עליה חומר שני ולדות שמא נימוח שפיר של שליא זו וא''כ הוי ספק ספקא דלמא אין כאן ולד אחר ואפי' איכא שמא לא יצא לא ראשו ולא רובו ובפ''ק דב''ק (דף יא.) גבי שליא שיצתה מקצתה ביום ראשון משמע דספק ספקא שרי דפריך מאי קמ'''ל דאין מקצת שליא בלא ולד תנינא שליא שיצתה מקצתה אסורה פי' ואם יש מקצת שליא בלא ולד הוה ליה ספק ספקא ושרי וי''ל דברייתא דקתני שמא איירי בשליא שאחר הולד ור''א איירי בשליא שיצתה קודם הולד דודאי יש שם ולד אחר כשאינה קשורה בו כדאמרינן בשמעתין לא אמרו תולין השליא בולד אלא בשליא שבאה אחר הולד והתם מייתי ראיה דבאינה קשורה חוששין לולד אחר לאפוקי מדר' יוחנן דהתם אי נמי אפילו בספק ספקא אסרה ר''א דגזרינן מקצתה אטו רובה או אטו אין עמה ולד אחר דיטעו העולם ויסברו הא דשרינן מה שבפנים לאו משום ספק ספקא אלא משום כל בבהמה וגזרת הכתוב הוא דאפי' יצא רובו שרי מיעוטו שבפנים כיון דחזו דשרינן ביצתה מקצתה ואפשר דיצא הראש באותו מקצת והוי כיוצא רובו ולא יעלו על לבם דמשום ספק ספקא שרי:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source